ניכיון צ'קים הוא אחת הדרכים היצירתיות הקיימות בשוק, שבעזרתן אפשר להביא המחאות שתעריך הפירעון שלהם עתידי, לפירעון מוקדם. זאת, אם וכאשר האוחז בהמחאה, כלומר אדם פרטי או בעל עסק, זקוק באופן דחוף לסכום הכסף המצוין בצ'ק, כולו אח חלקו, במועד מוקדם ממועד הפירעון העתידי של הצ'ק. מה זה בעצם ניכיון צ'קים? איל מתבצע בפועל התהליך הזה? מתי כדאי לבצע ניכיון צ'קים? בשורות להלן נעשה קצת סדר בעניינים.
ניכיון צ'קים – מה זה בעצם
ניכיון צ'קים הוא כאמור דרך לפירעון מוקדם של המחאה שתאריך הפירעון שלה עתידי – מה שנהוג לקרוא לו בשפה העממית צ'ק דחוי. לכאורה מדובר בתהליך פשוט, שמשתתפים בו למעשה שני אנשים שונים. האוחז בהמחאה – כלומר בעל עסק או אדם פרטי שקיבל את ההמחאה בתמורה לסחורה או לשירות שמכר, ומולו אדם פרטי או חברה שעוסקת בין השכר בניכיון צ'קים. האוחז בצ'ק העתידי מוסר אותו ותמורתו הוא מקבל כסף מזומן, לכאורה בסכום שווה ערך לסכום ההמחאה המקורי. ואולם מהסכום הזה מנכה מי שלקח את ההמחאה עמלה תמורת הפירעון המוקדם, וכן ריבית עבור ההלוואה לכאורה שנתם לאוחז בצ'ק הדחוי. הסכום שנשאר בסיכומו של עניין, נותר בידיו של האוחז בצ'ק. לשם המחשה- אדון פלוני אוחז בצ'ק בסכום של עשרת אלפים ₪ לתאריך עתידי. הוא מוסר את הצ'ק לניכיון, ומקבל לידיו לכאורה סכום של עשרת אלפים ₪. ואולם מהסכום הזה מנכה מי שלקח את הצ'ק ריבית של כמה אחוזים תמורת ההלוואה שנתן, וכן עמלת פירעון. אחרי הכל, נשאר בידיו של אדון פלוני סכום של שבעת אלפים ₪. (שוב, מדובר רק בהסבר תיאורטי להמחשה ולא יותר).
מתי כדאי לבצע
ניכיון צ'קים, כפי שניתן להבין מההסבר דלעיל, איננו עניין פשוט ובדרך כלל גם כרוך בתשלום ריבית ועמלה שנוגסים חלק ניכר מהסכום. עם זאת, במצב של אין ברירה, מהווה התהליך הזה פתרון, ולו זמני, למצב של העדר מזומנים בעסק. עדיף לאוחז בצ'ק לשלם ריבית ועמלה ובלבד שיהיה בידיו לפחות חלק מהכסף במזומן. זאת, ועדיין לא הזכרנו את העובדה שמי שמבצע את הניכיון לוקח על עצמו את הסיכון שמא הצ'ק לא ייפרע, מכל מיני סיבות. האם זאת עסקה משתלמת? ספק רב אם המצב הוא אכן כך. האם היא מעשית? ככל הנראה שכן, אחרת אנשים פשוט לא היו עושים אותה. מצד שני, אסור להפוך את ניכיון הצ'קים להתנהלות שגרתית.
